#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שנתחייב לזון את אשתו בהגעת זמן והוא והיא כהנים, האם יכול ליתן לה מזונות של תרומה או נותן של חולין? (5)	"לר""ט - הכל תרומה וכשיעור מזונתיה.<br>לרשב""ג - נותן תרומה כפליים בחולין שתוכל למכור בימי טומאתה בלא טרחה.<br>לר' יהודה - נותנים לה תרומה בשיעור שבימי טומאתה תוכל למכור בדמי תרומה ולקנות חולין.<br>לר""ע - מחצה חולין מחצה תרומה.<br>לר' יהודה בן בתירא - שני שליש תרומה ושליש חולין."	כתובות דף נח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"דעת ר' טרפון דבהגעת זמן נותנים לה הכל תרומה. באלו ב' אופנים מודה? ומ""ט?"	בבת ישראל לכהן, דאין היא בקיאה במכירת תרומה ליקח חולין. ונותנים לה הכל תרומה.<br>ובנשואה שאין אביה מצוי אצלה לטרוח בכך נותנים לה הכל תרומה.	כתובות דף נח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם היבם מאכיל בתרומה באופנים דלהלן ומדוע:<br>ששה חודשים בפני בעל וששה בפני יבם?<br>כולם בפני הבעל וחסר יום אחד בפני היבם?<br>כולם בפני היבם וחסר יום אחד בפני הבעל?<br>כולם בפני הבעל?<br>כולם בפני היבם?	"היבם אינו מאכיל דכתיב קניין כספו והאי קניין דאחיו הוא.<br>ואף כשעשתה כולם בפני הבעל, כתב רש""י (נז.) דאינה אוכלת אחר מותו דקנינו פקע והיבם אינו מאכיל. ורק דכה""ג לכה""פ בחיי הבעל היתה אוכלת. [ועיין תוס']."	כתובות דף נח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למשנה ראשונה היא אוכלת בתרומה בהגעת זמן, ולמשנה אחרונה לא. במאי פליגי? (2)	"א. למ""ט דטעם משנה ראשונה שמא תשקה, לבתרייתא משום סימפון, ולזה יש לחוש גם בהגעת זמן.<br>ב. למ""ד דטעמא משום סימפון, למשנה ראשונה בדיקת חוץ שמה בדיקה, למשנה אחרונה לא."	כתובות דף נח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי טעמא דר""ה דיכולה אשה לומר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה?<br>ואיך א""ש עם הא דתקנו מזונות תחת מעשה ידיה?<br>והאם יש ראייה מהא דהמקדיש מעשה ידי אשתו עושה ואוכלת?<br>ומאן פליג עליה? ומה הראייה?"	"דעיקר התקנה משום מזונות, וכנגד זה תקנו מעשה ידיה משום איבה. והאומר א""א בתקנ""ח שומעים לו.<br>אימא מעשה ידיה תחת מזונות.<br>ואין ראייה ממתני' דמקדיש מעשה ידי אשתו, דאיירי באינה ניזונת. ואע""ג דפשיטא דאין יכול לומר לע""ע עשה עמי ואיני זנך, סיפא איצטריך ליה דפליגי במותר.<br>ור""ל פליג עליה, דאמר דטעמיה דר""מ דאדם מקדיש מעשה ידי אשתו משום דמתוך שיכול לכופה למעשה ידיה נעשה כאומר לה יקדשו ידיך לעושיהם."	כתובות דף נח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה מבואר במשנה במקדיש מעשה ידי אשתו ומדוע? (2)<br>ומה דין המותר לר""מ ומ""ט? (2)<br>ולר' יוחנן הסנדלר? ומדוע?"	"עושה ואוכלת. לר""ה משום דיכולה לומר איני ניזונת ואיני עושה. ואי דלא כוותיה כשאין לבעל לזונה.<br>המותר לר""מ הקדש, או משום דאדם מקדיש דבר שלא בא לעולם. או משום דאין אדם מוציא דבריו לבטלה וכאומר יקדשו ידיך לעושיהם. [ורק לר""ל דיכול לכופה למעשה ידיה דלא כר""ה].<br>ולר' יוחנן הסנדלר אינו קדוש, דס""ל אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם."	כתובות דף נח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה פירש ר""ל בטעמא דר""מ דהמקדיש מעשה ידי אשתו המותר קדוש? והא לא אמר לה?<br>ומאיזה פירוש הוא בא לאפוקי? והא שמעינן ליה לר""מ דאמר הכי במקום אחר?<br>ואיזה דין הוכיחו מדברי ר""ל?"	"דאין זה משום דאדם מקדיש דבר שלא בא לעולם. דאע""ג דאית ליה לר""מ הכי במקדש לאחר שאתגייר, מהכא ליכא למישמע מינה.<br>אלא הוא משום דמתוך שיכול לכופה למעשה ידיה נעשה כאומר לה יקדשו ידיך לעושיהם.<br>ומוכח דס""ל דהוא יכול לכופה למעשה ידיה, ופליג על ר""ל דיכולה אשה לומר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה."	כתובות דף נח		
